האדריכלות כאן מבקשת דבר אחד: שהחומר ייראה רצוף. הלוחות נבחרו וסודרו מראש לפי כיוון הווריד, ונחתכו כך שהקו האנכי ממשיך מלוח ללוח לאורך הקיר, מהרצפה ועד התקרה. הפוגות דקות ככל שהחומר מאפשר, ונופלות במקומות שבהם העין ממילא לא עוצרת.
כל פינה בחדר היא חיתוך גרונג — שני הלוחות נחתכים ב־45 מעלות ונפגשים בקצה חד, בלי קנט גלוי ובלי פרופיל מתכת. זה מה שמאפשר לווריד לפנות את הפינה ולהמשיך בקיר הסמוך, וזה גם החלק שלוקח את רוב זמן העבודה במפעל.
הכיור אינו מוצר מדף. הוא נבנה מאותו הלוח, בשוקת כפולה עם תחתית משופעת, מחתיכות מגורנגות שמודבקות כך שהתפר נעלם. אותו עיקרון חוזר בנישות: הן פתוחות לתוך עומק הקיר, מצופות באותו החומר, עם תאורה נסתרת בשוליים.
מול האבן הבהירה, כל מה שאינו אבן הוא ברונזה — ג׳טים, ידיות, ברזים ולחצן ההדחה. זה הניגוד היחיד בחדר, והוא מכוון.
